בריון השכונה: מה שבוב דילן הבין על ישראל והעולם מסרב להפנים

טוב, אני חייב לספר לכם משהו. לא מזמן חזרתי עם המשפחה מביקור במצפה רמון. יש שם את מרכז המבקרים של מכתש רמון, שצופה אל המכתש. המקום הזה מדהים, מרגש ומיוחד, ויש בו הסברים מרתקים על הגיאולוגיה של האזור. אבל עבורי, לא פחות מרגש מזה היה מה שהם עשו שם כהנצחה לאילן רמון ולבנו אסף רמון, זכרונם לברכה.

יש שם סיפור חיים, מצגת אינטראקטיבית ודברים יפים שנוגעים ללב. אני לא אעשה לכם ספוילר למי שמתכוון ללכת, כי יש שם קטע מאוד מיוחד ויפה, אבל יש שם גם אזכור היסטורי חשוב למתקפה שהייתה ב-1981 – התקיפה של ישראל על הכור הגרעיני בעיראק.

להציל את עצמנו – ולחטוף מהעולם

אילן רמון היה אחד מהטייסים שטסו להפגיז את הכור הזה. הם הפגיזו אותו בהצלחה וחזרו לישראל בשלום. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, הוא זה שקיבל את ההחלטה האמיצה, כמובן יחד עם הממשלה, ללכת ולהפגיז. הם הבינו שאם לא יעשו את זה תוך מספר חודשים, תהיה לעיראק יכולת גרעינית וישראל תמצא את עצמה בסכנה קיומית מוחשית.

ומה קרה מיד לאחר מכן? מה שמדהים, אך לצערי ממש לא מפתיע, זה שכבר למחרת התחילו לצאת גינויים מכל רחבי העולם.

דפוס היסטורי של צביעות

כמה שהדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב. זה פשוט קריטי שנכיר את ההיסטוריה הזו, ולא נחשוב לעצמנו: "וואו, איך ייתכן שהעולם פתאום מגנה אותנו? הרי תקפו אותנו בשבעה באוקטובר, איך הם יוצאים נגדנו?".

כשמזהים את הדפוס הזה לאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל – וגם הרבה לפני כן – מבינים שאין בזה שום דבר חדש. ככל שמגלים שהגינויים כלפינו הם עתיקי יומין, כך אנחנו משתחררים מהתודעה המוטעית שמדמיינת שהמעשים שלנו הם אלו שמשפיעים על היחס כלפינו. העולם הוא לא באמת כזה נאור כמו שנדמה לנו. ברגע שמבינים את זה, מתחילים לחשוב: אוקיי, אז איך אני מתנהל בעולם כזה? התשובה היא שלפני הכל, נותר לנו רק לשמור על עצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורנו. עכשיו, יותר מתמיד, זה כבר ברור לכל.

התשובה של בוב דילן: "בריון השכונה"

בהקשר הזה, אני חייב לספר לכם סיפור מדהים על הזמר והיוצר בוב דילן. שנה לאחר הפצצת הכור, ב-1982, בגלל כל הגינויים שישראל ספגה, בוב דילן כתב שיר בשם "The Neighborhood Bully" (בריון השכונה). באותה שנה הוא גם הגיע לישראל עם הבן שלו שחגג בר מצווה, וזה היה אירוע מאוד מיוחד.

אני ממליץ לכם בחום לשמוע את המקור באנגלית, אבל יש לשיר הזה גם תרגום מצוין לעברית (אפשר למצוא ביצוע של אריאל זילבר ביוטיוב). אני רוצה להקריא לכם את המילים, ואתם תרגישו שזה כאילו נכתב ממש עכשיו. זה ממחיש בצורה מושלמת את המחזוריות של ההיסטוריה.

שימו לב למילים החודרות:

"בריון השכונה הוא בסך הכל אחד, אויביו טוענים, אדמותינו שדד, הקיפו בערך מיליון לאחד, אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד. הוא בריון השכונה.

בריון השכונה רק לשרוד מתאמץ, מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת, להילחם לא אמור, הוא צריך עור של פיל, רק לשקוע ולמות כשדלתו כל איש מפיל. הוא בריון השכונה.

בריון השכונה גורש מכל מקום, נדד כפליט מוכה ועירום, משפחתו התפזרה, המון נרדף והושמד, עומד למשפט רק על כך שנולד. הוא בריון השכונה."

לשרוד מול צביעות העולם

דילן ממשיך ומתאר בדיוק את מה שקרה עם הכור בעיראק, ואיך העולם הגיב:

"כנופיית לינץ' חיסל, הנשיא מהצלצל, נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל, כשהשמיד את הפצצות שאליו נועדו, אף אחד לא שמח – באשמתך הם אמרו. לבריון השכונה לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים שיציית לחוקים שאותם הם קובעים...

הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום, רק לא עוד דם, זועקים למרום. בזבוב לא פוגעים, אם פגעו, חיש בוכים. כשהבריון כבר יירדם, הם יושבים ומחכים."

והבתים האחרונים מדהימים במיוחד, כי הם מסכמים את הנצחיות של עם ישראל:

"כל ממלכה ששעבדה אותו חלפה, מצרים ורומא גם בבל הגדולה. במדבר יצר גן עדן, הפריח שממות, במיטה רק עם עצמו, בו איש לא ישלוט. ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר, כל חוזה שחתם לא שווה את הנייר, מכל מה שהוא ספג הוא יצר בהצלחה, לקח חולי ומכאוב ועשה מהם ברכה.

אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה? כלום, הם קוראים, הוא רק רוצה מלחמה. גאווה, דעה קדומה, טיפשות למכביר, לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר. בריון השכונה, מה כל פשעו? שצלקות הוא רופא? המזהם הוא כוכבים? הנחלים הוא מטה? בריון השכונה על הגבעה ניצב, ועוצר את השעון, הזמן עומד עכשיו."

שורה תחתונה

השיר הזה של בוב דילן נכתב לפני יותר מארבעים שנה, אבל הוא מתאר במדויק את המציאות שלנו היום. העולם תמיד ימצא סיבה לגנות אותנו – בין אם אנחנו משמידים כור גרעיני שנועד להשמיד אותנו, ובין אם אנחנו מגנים על עצמנו אחרי טבח אכזרי. ברגע שאנחנו מבינים שזה לא קשור למה שאנחנו עושים, אלא לעצם הקיום שלנו, אנחנו יכולים להפסיק להתנצל. אנחנו "בריון השכונה" רק בגלל שאנחנו מסרבים למות. שרדנו את מצרים, את רומא ואת בבל, הפרחנו את השממה, ונישאר כאן, על הגבעה, גם אחרי שכל המגנים אותנו ייעלמו מדפי ההיסטוריה.