עלילות דם מבית: גל הפרופגנדה נגד צה"ל וזילות השואה

אתם יודעים, אני כבר כמה ימים מתריע שאנחנו עומדים בפני גל של פרופגנדה שהולך להגיע ולשטוף אותנו. במיוחד עכשיו, כשנפתחו שעריה של עזה לכניסה של עיתונאים מכל העולם ואנשים מסוימים שמגיעים עם אג'נדה ברורה מראש. צפו לזה – זה רק ילך ויתעצם. אנחנו ננסה לעצור את זה ככל שאנחנו יכולים, להסביר, לחשוף את האמת ולעמוד כחומה בצורה מול השקרים. כבר היום העליתי לכם סרטון ראשון על עלילת הדם שמעלילים על חיילי צה"ל בזמן שהם נסוגים מחלקים מסוימים של הרצועה. אבל יש דבר אחד שלא ציפיתי לו, או יותר נכון – אולי זה כן היה צפוי, אבל לי אישית היה מאוד, מאוד קשה לראות את זה.

שערי עזה נפתחים: ההיערכות לגל של תעמולה

כאשר אזור לחימה מורכב כמו רצועת עזה נפתח לכניסת תקשורת זרה, אנחנו יודעים בדיוק מה עומד לקרות. המצלמות יכוונו לזוויות ספציפיות, העדויות יסוננו בקפידה, והנרטיב שייצא החוצה יהיה פעמים רבות מנותק מהמציאות בשטח. עיתונאים שמגיעים עם דעות קדומות, או כאלה שניזונים ממקורות עוינים, מייצרים תמונת מצב מעוותת.

ראינו את זה קורה שוב ושוב. כוחות צה"ל מבצעים תמרונים טקטיים, נסוגים מחלקים מסוימים של הרצועה כדי להיערך מחדש, ומיד צצות ברשתות החברתיות ובתקשורת העולמית עלילות דם חדשות. שקרים על מה שהחיילים כביכול עשו או השאירו מאחוריהם. זוהי פרופגנדה מחושבת שנועדה לעשות דה-לגיטימציה לזכות שלנו להגן על עצמנו. מול האויב החיצוני הזה, מול מכונת הרעל הבינלאומית, אנחנו יודעים להתמודד. אנחנו מכינים את הכלים, חושפים את העובדות ונלחמים על האמת. אבל המכה האמיתית מגיעה ממקום אחר לגמרי.

הכאב הגדול ביותר: כשהפרופגנדה מגיעה מתוכנו

מה ששבר אותי, מה שהיה לי כל כך קשה לצפות בו, הוא שחלק מהפרופגנדה הזו תצא דווקא מתוך בני עמנו. דווקא מתוך ישראל. ישנם אנשים בתוכנו שלא רק שמעלילים עלילות דם על הצבא שמגן עליהם, אלא הם עושים את זה בדרך הצינית והכואבת ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

זה דבר אחד להתמודד עם שונאי ישראל בעולם שמפיצים שקרים. זה דבר אחר לחלוטין, וקשה מנשוא, לראות ישראלים שלוקחים את אותם שקרים, מהדהדים אותם, ומשתמשים בהם כדי לפגוע בחברה הישראלית מבפנים. כשזה בא מבית, זה לא רק מרתיח – זה פוצע את הלב.

חציית קו אדום: שימוש ציני בחללי צה"ל

השפל האמיתי, המקום שבו נחצים כל הקווים האדומים המוסריים, הוא כשהאנשים האלה עושים את הפרופגנדה שלהם על חשבון האנשים הקדושים ביותר שלנו. על חשבון חיילינו הגיבורים שנפלו. צעירים וצעירות שהגנו בגופם ובנפשם עלינו, על ארצנו, על הזכות שלנו לחיות כאן בביטחון.

לקחת את זכרם של הנופלים, את הכאב העצום של המשפחות השכולות ושל אומה שלמה, ועל חשבונם לעשות תעמולה ופרופגנדה פוליטית או אידיאולוגית נגד המדינה ונגד הצבא – זה לדעתי שפל מדרגה שאין כדוגמתו. אין לי מילים אחרות לתאר את זה. אלו חיילים שמסרו את חייהם כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות, להתווכח, ולדבר. להשתמש במוות שלהם כדי להפיץ עלילות דם נגד חבריהם לנשק שעדיין נלחמים בשטח, זו יריקה בפרצופה של החברה הישראלית כולה.

זילות השואה: השקר המסוכן על "שואה בעזה"

בסרטון המקורי (שהעלה @orbarak האלוף, ושאליו התייחסתי), נחשפנו לאמירות מזעזעות שקשה אפילו לחזור עליהן. "יש שואה בעזה?" "יש שואה חללים?". השאלות האלו, ההשוואות האלו, הן לא סתם פרובוקציה. הן נשק מסוכן.

השימוש במילה "שואה" כדי לתאר את הלחימה בעזה הוא לא רק שקר עובדתי; הוא זילות נוראית של זיכרון ששת המיליונים. השואה הייתה השמדה שיטתית, תעשייתית ומתוכננת מראש של עם שלם רק בשל היותו. מה שקורה בעזה הוא מלחמה קשה וטראגית, מלחמה שנכפתה עלינו על ידי ארגון טרור רצחני שמשתמש באזרחיו כמגן אנושי, מלחמה שבה צה"ל עושה מאמצים חסרי תקדים כדי להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים.

להשוות בין השניים, ועוד לעשות זאת מתוך ישראל, זה לתת את התחמושת הטובה ביותר לאויבינו הגרועים ביותר. זה לקחת את הפצע העמוק ביותר של העם היהודי ולהפוך אותו לכלי נשק נגד מדינת היהודים. אין גבול, אה? מסתבר שעבור אנשים מסוימים, באמת אין גבול.

השורה התחתונה

אני מקווה שהדברים האלו ירתיחו ויכאיבו לכם, ממש כמו שזה הכאיב לי. אסור לנו להישאר אדישים מול תופעות כאלו. הבן אדם שעשה את זה, שמפיץ את הרעל הזה מתוכנו תוך ביזוי חללי צה"ל וזילות השואה, צריך לדעתי להיענש במלוא החומרה – ציבורית ומוסרית.

אנחנו עומדים בפני ימים מאתגרים של מלחמה תודעתית. נצטרך להיות חזקים, ביקורתיים, ולא לתת לשקרים – לא מבחוץ ולא מבפנים – לפורר את הצדקת הדרך שלנו. תגידו לי אתם מה אתם חושבים על זה. האם באמת איבדנו כל גבול?