הסוד בקוראן: למה להיות "פלסטיני" סותר את האסלאם?

טוב, אני רוצה שנייה אחת לדבר איתכם על העוצמה האדירה שיש בהסברה שלנו. מדובר בעוצמה שכמעט ולא מנוצלת, לפחות לפי מה שאני רואה בשיח היומיומי וברשתות החברתיות, והעוצמה הזו טמונה בדבר הבסיסי ביותר: בשפה.

אחד היתרונות הגדולים ביותר שעומדים לצידנו בזירת ההסברה הוא ההיסטוריה המוכחת והחד-משמעית שלנו. ההיסטוריה הזו משתקפת באלפי שנות כתבים, בממצאים ופריטים ארכיאולוגיים, ובעיקר – במילים. לנו יש יתרון אדיר שאין בכלל לצד השני, והוא המשמעות העמוקה וההיסטורית של המילים שבהן אנחנו, וגם הם, משתמשים. רק מה הבעיה? אנחנו כמעט ולא עושים שימוש בדברים היחידים שאינם ניתנים בכלל לוויכוח.

בואו ניקח לדוגמה את המילה שכולם מדברים עליה היום, ודרכה נבין איך אפשר להפוך את ההסברה שלנו מהתגוננות להתקפה מוחצת.

המקור ההיסטורי: מאיפה הגיעה המילה "פלסטין"?

אני מניח ששמעתם את העובדה שהמילה "פלסטיין" (Palestine) היא בכלל מילה שהמקור שלה הגיע מהפלשתים. זהו נתון היסטורי שאין עליו עוררין. אבל איך השם הזה הפך להיות מזוהה עם האזור שלנו?

מי שבאמת הנחיל את השם הזה הלכה למעשה לשימוש היסטורי היה הקיסר הרומי אדריאנוס. זה קרה אחרי מרד בר כוכבא. אדריאנוס הבין שהקשר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא קשר בלתי ניתן לניתוק, והוא רצה לעשות מעשה דרסטי: הוא רצה לנתק את חבל יהודה מהיהודים. הוא רצה למחוק את הקשר ההיסטורי, התרבותי והרגשי של היהודים לאדמתם. ולכן, הוא קרא לאזור הזה "סיריה פלשתינה" (Syria Palaestina) – על שם הפלשתים, אויביהם המושבעים של בני ישראל מימי התנ"ך.

אבל בעצם, לכולנו ברור לחלוטין שפלסטיין זה מהמקור של הפלשתים. זה הבסיס, ומכאן אנחנו מתקדמים לנקודה המרתקת באמת, זו שנוגעת לליבת האמונה של הצד השני.

הפרדוקס האסלאמי: דוד המלך, גוליית והקוראן

אני רוצה לספר לכם משהו שאולי יפתיע אתכם, ובטוח יפתיע הרבה מאוד מהאנשים שאתם מתווכחים איתם: בקוראן מופיע סיפורם של דוד וגוליית.

באסלאם, דוד נחשב לאחד הנביאים החשובים והקדושים, וקוראים לו שם "דעוד" (או דאוד). האבסורד הוא שהרבה מאוד ערבים ומוסלמים אפילו לא מבינים שזה אותו דעוד – המלך דוד שלנו, של עם ישראל, שהם אפילו קוראים לילדים שלהם על שמו!

עכשיו, בואו נסתכל על גוליית. בסיפור כפי שהוא מופיע בקוראן עצמו, לא מתואר במפורש שגוליית הוא פלישתי. אבל, וזה אבל גדול – אחד האנשים שמפרש את הקוראן, ובאחת הפרשנויות הכי נפוצות ומקובלות באסלאם, מצוינת העובדה שגוליית הוא פלישתי.

תעצרו רגע ותחשבו על המשמעות של זה. המשמעות היא שגוליית הוא בעצם... פלסטינאי.

המלכוד התיאולוגי של התומכים בחמאס

העובדה הזו מציבה את כל מי שמגדיר את עצמו כ"פלסטיני" בבעיה אדירה, בקונפליקט תיאולוגי וזהותי בלתי פתיר. הסיבה שהנושא הזה לא עולה לדיון היא שרבים מאיתנו פשוט לא מכירים את העובדות האלה, ולא מסוגלים בכלל להתמודד עם דיון שכזה שעולה מול אנשים שהם פרו-פלסטינים או פלסטינים בעצמם.

אבל זה בדיוק מסוג הפרשנויות שמכניסות מוסלמים אדוקים לבעיה מאוד מורכבת. אני כבר לא מדבר על העובדה המדהימה בפני עצמה ש"פלסטיין" לא מוזכרת אפילו לא פעם אחת בקוראן! אני מדבר ספציפית על העובדה שכל מי שתופס את עצמו פלסטיני, וכל מי שמבין ששורש המילה מגיע מפלשתים, ושגוליית היה פלישתי – נמצא בסתירה פנימית עמוקה.

למה? כי כמוסלמי אדוק, הוא מצווה להאמין בנביא דעוד. הנביא דוד. ואם אתה פלסטיני (פלישתי), הרי שאתה חלק מעמו של גוליית הרשע. הייתכן להיות פלסטיני, שמשמעו להתנגד לנביא דאוד, ובעצם לעמוד בסתירה מוחלטת לאסלאם עצמו? הרי מי שמזדהה עם הפלשתים, מזדהה עם אויביו של נביא קדוש באסלאם. הוא נמצא בקונפליקט בסיסי שאי אפשר ליישב.

שורה תחתונה

ההיסטוריה והשפה הם לא רק כלים אקדמיים, הם כלי נשק הסברתיים מהמעלה הראשונה. הסיפור של דוד, גוליית והקוראן הוא רק דוגמה קטנה אחת לעוד כלי עוצמתי שאתם יכולים – וצריכים – להשתמש בו.

בפעם הבאה שאתם מנהלים איזשהו דיון עם מישהו שהוא פרו-חמאסניק, או מישהו שמגדיר את עצמו פרו-פלסטיני או פלסטיני בעצמו – אל תתגוננו. תעברו להתקפה חכמה. תעלו את הסוגיה הזאת. תשאלו אותם על הנביא דאוד, על גוליית הפלישתי ועל משמעות השם "פלסטין".

תציבו בפניהם את המראה הזו, ותראו איך הם מתמודדים עם זה. ההיסטוריה המוכחת שלנו היא היתרון הכי גדול שלנו – הגיע הזמן שנתחיל להשתמש בה.