אתר מאובטח. חיבור מוצפן. לא נבקש סיסמה או פרטי אשראי בהודעה. דיווח אבטחה

אריאל אורבוך

הסערה מאחורי מינוי רומן גופמן: למה אנחנו חייבים לחשוב בעצמנו?

מה באמת קרה מאחורי הקלעים של מינוי רומן גופמן? סרטון חשוב על הסכנה שבגיבוש דעה על סמך כותרות קצרות, ולמה קריטי שנתחיל לקרוא את המסמכים בעצמנו.

עודכן: 4 דק׳ קריאה17:53 סרטון

מודה, התלבטתי מאוד אם לצלם לכם את הסרטון הזה. בדרך כלל, התוכן שאתם מכירים אותי בזכותו עוסק בציונות, מורשת, יהדות והסברה – הדברים החשובים באמת למען הדורות הבאים של עמנו כאן בארץ ישראל. אבל בימים האחרונים שמתי לב לתופעה שמטרידה אותי מאוד, והרגשתי שאני חייב להציף אותה. במיוחד עכשיו, כשאנחנו מתקרבים למערכת בחירות, קריטי שנדבר על הנטייה המסוכנת שלנו לומר: ״אני סומך על מה שאומרים לי״.\n\n## עידן הכותרות הקצרות וסכנת העדר חשיבה ביקורתית\n\nבואו ניקח לדוגמה את הדיון סביב המינוי של תת-אלוף רומן גופמן. לכל כך הרבה אנשים בישראל יש דעה נחרצת על הסוגיה הזאת. זה לגיטימי ובסדר גמור שתהיה לכם דעה, אבל תשאלו את עצמכם בכנות: על סמך מה גיבשתם אותה?\n\nהאמת היא שהרוב המוחלט של האנשים מגבש דעה לא על סמך בירור מעמיק של עובדות, אלא על סמך גורם שלישי שהם סומכים עליו. זה יכול להיות משהו ששמענו בתקשורת שוב ושוב, משפיענים ברשת, או אנשים שאנחנו מכבדים את דעתם. דרך אגב, זה תקף גם לגביי – אם אתם אוהבים את הסרטונים שלי, יש מצב שאם אטען משהו, תגידו: ״וואלה, אולי הוא צודק״.\n\nאני רוצה להזהיר אתכם מפני הדבר הזה. העולם שלנו הפך לעולם של ״כאן ועכשיו״, סרטוני טיקטוק של 30 שניות, וכותרות קצרות. המנגנון הזה, שדורש הכל מהר ורק את השורה התחתונה, פוגע אנושות ביכולת שלנו להיות ביקורתיים ולשפוט מורכבויות בצורה רצינית.\n\n## פרשת רומן גופמן – צלילה לפרטים\n\nכדי להמחיש כמה הדברים מורכבים, בואו נצלול קצת לעובי הקורה של מסמכי הוועדה שדנה במינויו של גופמן.\n\nהוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, התכנסה כדי לדון בטוהר המידות של גופמן. הרקע: כאשר גופמן היה מפקד אוגדה 210, קצין תחתיו (רב-סרן צאדיק) עמד בקשר עם נער שפעל כבלוגר. המטרה הייתה להזרים תכנים שישפיעו על גורמים כמו חיזבאללה שעקבו אחרי הבלוג.\n\nהבעיה התחילה כשאותו בלוגר פרסם מידע מסווג. הוא נעצר, נחקר ממושכות (ואף תיאר התעללות פיזית ומנטלית בחקירות – נושא מטריד בפני עצמו), ועלה החשד לגבי מי הפעיל אותו. השאלה המרכזית כלפי גופמן הייתה: האם הוא ידע על העברת המידע המסווג ושיקר כדי להתנער מאחריות, או שפשוט כמפקד אוגדה הוא לא עסק במיקרו-ניהול ולא ידע שמדובר בקטין ושעובר מידע מסווג?\n\nשלושה מתוך ארבעת חברי הוועדה קבעו שאין פגם בטוהר המידות שלו. יושב ראש הוועדה, השופט גרוניס, חשב אחרת. בגלל החלטת הרוב, המינוי אושר. אבל אז הוגשו עתירות לבג״ץ, שהחזיר את הדיון לוועדה בטענה שיש חומרים נוספים שעליה לראות.\n\n### מעורבות יתר של בג״ץ?\n\nעוד נקודה שחשוב להתעכב עליה היא מעורבות בג״ץ. יש בעייתיות מסוימת בכך שלא משנה מה ועדה מקצועית מחליטה, תמיד אפשר לעתור לבג״ץ, והוא זה שעוקף את סמכויות הוועדה ויש לו את המילה האחרונה. זה ממצב את שופטי בג״ץ כמעין ״אלי האולימפוס״ שמסתכלים מלמעלה על כל החלטה. התערבות כזו אמורה להישמר למקרי קיצון חריגים, ולא להיות כלי שגרתי על כל שיקול דעת.\n\n## הנורות האדומות שמתגלות כשקוראים את המסמכים\n\nכאן אנחנו מגיעים לנקודה המטרידה באמת, כזו שמתגלה רק למי שטורח לקרוא את המסמכים עצמם (ואני ממליץ לכם לעשות זאת).\n\nבחוות הדעת המשלימה של הוועדה (סעיף 3.1), חברי הוועדה מציינים שהם גילו להפתעתם מסמך שהיועצת המשפטית לממשלה העבירה ישירות ובלעדית ליושב ראש הוועדה, השופט גרוניס. המסמך הוגדר ״סודי ואישי לנמען בלבד״.\n\nכשהדיון הגיע לבג״ץ, נציגי היועמ״שית טענו שהם התכוונו שהמסמך יועבר לכל חברי הוועדה. אבל חברי הוועדה קראו את המסמך וראו שכתוב עליו במפורש שהוא מיועד ליושב הראש בלבד. המשמעות? לכאורה, הוצג מצג שווא בפני בג״ץ.\n\nוזה לא נגמר כאן. בחוות הדעת המשלימה של היועמ״שית ושל השופט גרוניס, לאחר שחברי הוועדה הציפו את המחדל הזה – שניהם פשוט מתעלמים מהסוגיה לחלוטין. אין הסבר, אין התייחסות.\n\n## מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?\n\nלא משנה מה עמדתכם בנוגע לרומן גופמן. מה שמשנה הוא שהמסמכים האלה מציפים בעייתיות חמורה במערכות שאמורות להיות השקופות והאמינות ביותר. מי שמאמין שהיועמ״שית שמה מקלות בגלגלים – ימצא פה חיזוק. מי שמאמין שהיא שומרת הסף של הדמוקרטיה – חייב לחפש הסבר אמיתי להתנהלות המוזרה הזו.\n\nבנוסף, המסמכים חושפים פרט מעניין: כשאותו בלוגר נעצר, בכיר במטכ״ל התקשר לגופמן ושאל אם הם מפעילים נער. התשובה של גופמן הייתה: ״אני לא זוכר שאישרתי דבר כזה, בטח לא להעביר מידע מסווג, אבל אם אתה רוצה אני אבדוק עם האנשים שלי״. הבכיר ענה לו לא לבדוק כי החקירה מתנהלת. בעיניי, זו נשמעת כמו תשובה אותנטית של מפקד שלא מכיר את פרטי המיקרו, ולא של אדם שמנסה לטייח.\n\n## השורה התחתונה\n\nהנושאים שאנחנו מתמודדים איתם במדינה – בין אם זה מינויים בכירים, רפורמה משפטית או כל סוגיה אחרת – הם מורכבים. אם נמשיך לצרוך הכל בקצר, דרך כותרות וסרטונים של שניות בודדות, אנחנו פשוט נהפוך לשטחיים יותר. הבחירה היא בידיים שלנו: או שנתעמק ונגבש דעה מבוססת, או שנודה ביושר שאנחנו לא יודעים מספיק. אל תתנו לאחרים לחשוב במקומכם.\n\nאשמח לשמוע את דעתכם בתגובות: האם אנחנו בדרך לאבדון עם השטחיות של הרשתות, או שיש סיכוי שנחזור להיות אנשים ביקורתיים שמתעמקים בפרטים?

שאלות ותשובות

שאלה: מה הייתה המחלוקת סביב המינוי של רומן גופמן?

המחלוקת נסובה סביב הפעלת בלוגר נער על ידי קצין באוגדה 210 שגופמן פיקד עליה, והשאלה האם גופמן ידע על העברת מידע מסווג או שניסה להסתיר זאת.

שאלה: מה גילתה הוועדה לגבי היועצת המשפטית לממשלה?

הוועדה גילתה שהיועמ״שית העבירה מסמך סודי הנוגע למינוי ישירות ורק ליושב ראש הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, בניגוד לנהלים.

עוד בנושא

"הכנסתם נחש צפע לתוך הבית": כשהישראלי הראשון שראיין את ערפאת הבין את הטעות
היסטוריההסברה התקפיתאיסלם

"הכנסתם נחש צפע לתוך הבית": כשהישראלי הראשון שראיין את ערפאת הבין את הטעות

ישבתי לשיחה עם המזרחן יוני בן מנחם, העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את יאסר ערפאת בתוניסיה. הוא סיפר לי על האשליה של הסכמי אוסלו, האזהרות המצמררות שקיבל מחבריו הערבים, ואיך הרשות הפלסטינית ייבאה את השחיתות לישראל.

4 דק׳ קריאה
עמותת 'חרב גדעון'

עמותת 'חרב גדעון'

הסברה התקפית למען עם ישראל

עמותת 'חרב גדעון' פועלת בחזית ההסברה — הכשרת דוברים, יצירת תוכן וכלים למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה, בארץ ובעולם. הצטרפו אל הפעילות ותנו לקול שלנו להישמע חזק וברור.

לאתר עמותת 'חרב גדעון' ←