השקר של האג: האם בית הדין קבע שישראל מבצעת רצח עם בעזה?

תגידו, אתם זוכרים שלפני כשנה כל המדינה עצרה את נשימתה? בית הדין הבינלאומי בהאג דן בתביעה החמורה שהגישה נגדנו דרום אפריקה. הטענה שלהם הייתה קשה ומקוממת: ישראל מבצעת רצח עם בעזה. כולנו עקבנו בדריכות, ולאחר שהתקבלה ההחלטה של אותו בית משפט, קרה משהו מדהים – ומסוכן.

כל כך הרבה כלי תקשורת בעולם, וכל כך הרבה גורמים שמעצבים את דעת הקהל סביבנו, יצאו בכותרות מפוצצות. הם אמרו: "תראו, בית המשפט אמנם לא קבע פוזיטיבית שיש רצח עם, אבל הוא כן קבע שיש בסיס סביר להניח שישראל מבצעת רצח עם בעזה".

השקר הזה ככה הלך והתפשט כאש בשדה קוצים. מאז אותה פסיקה, אנשים ברחבי העולם – ולצערנו גם קרוב יותר הביתה – מניחים ממש כברירת מחדל שאנחנו מבצעים רצח עם בעזה. זה הפך לנקודת הפתיחה של כל דיון. אבל אז, משהו מרתק ומעניין קרה השבוע, משהו ששופך אור על תעשיית השקרים הזו.

הראיון ב-BBC שטרף את הקלפים

רשת ה-BBC הבריטית, שלא בדיוק ידועה כערוץ שאוהב את ישראל כל כך, הושיבה לראיון את נשיאת בית הדין הבינלאומי לשעבר. זו לא סתם שופטת – זו השופטת שכתבה את ההחלטה המקורית של בית הדין.

המראיין ניסה לאתגר אותה, דיבר איתה על ליבת הפסיקה ושאל על כך שהם "קבעו שיש בסיס סביר לרצח עם". התשובה שלה הייתה לא פחות ממדהימה, והיא מנפצת את עלילת הדם הזו לרסיסים.

היא פתחה ואמרה: "אני שמחה שיש לי את ההזדמנות לדבר על זה. אני שמחה שיש לי את ההזדמנות ליישר את ההדורים". היא הבהירה בצורה חד משמעית שלא רק שלא היה רצח עם בעזה, אלא שהם מעולם לא קבעו שום דבר שמתקרב לזה. הם מעולם לא קבעו שהיה "בסיס סביר להניח" שיש רצח עם בעזה.

אז מה הם כן קבעו? היא הסבירה שהם בסך הכל קבעו שיש בסיס סביר לזכות של הפלסטינים להגנה. זהו. זה כל מה שהיה שם.

היא סיימה את דבריה בביקורת חריפה על האופן שבו הדברים הוצגו: "בכל כלי התקשורת דיברו על זה בקצרה, ואמרו שיש בסיס סביר להניח שישראל מבצעת רצח עם, אבל זה משהו שמעולם אנחנו לא קבענו". היא הדגישה שוב: "בדקנו את העובדות ומעולם לא קבענו שיש בסיס סביר לרצח עם. סוף סוף נותנים לי את ההזדמנות ליישר את ההדורים".

אתם קולטים מה שאני אומר לכם? אחרי יותר משנה וחצי של הכפשות, נשיאת בית הדין מודה על ההזדמנות לתקן את הטעות הרווחת הזו בשידור חי.

"למה אתה מסביר את זה בעברית?"

עכשיו, הרבה ישראלים שפוגשים אותי או צופים בסרטונים שלי אומרים לי: "אבל תגיד אריאל, למה אתה מצלם בעברית את כל הדברים האלה? אנחנו הרי המשוכנעים, נכון? אנחנו יודעים את האמת". אני משוכנע שחלקכם חושבים על זה אפילו עכשיו, תוך כדי קריאת השורות האלה. למה לעזאזל אני לא עושה את זה באנגלית? הרי העולם הגדול הוא זה שצריך לראות את זה, לא אנחנו.

אז כדי לענות על השאלה המצוינת הזו, אני רוצה לשתף אתכם בעוד סרטון קטן שזעזע אותי ממש השבוע. משהו שמוכיח עד כמה השקרים האלה מחלחלים עמוק, גם אלינו הביתה.

המקרה המקומם באוניברסיטת תל אביב

בימים האחרונים התקיים טקס סיום של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אירוע מרגש, שיא של שנות לימוד ארוכות וקשות. מצטיינת הטקס, דוקטור יעל הררי, נקראת לעלות לבמה לקבל את התעודה שלה בהצטיינות.

ומה קורה כשהיא עולה לבמה? היא חושפת חולצה שעליה כתוב באותיות קידוש לבנה: "ישראל מבצעת רצח עם בעזה".

תחשבו על זה רגע. סטודנטית ישראלית לרפואה, שלמדה במדינת ישראל, במוסד אקדמי ישראלי, עולה על הבמה בטקס רשמי ומהדהדת את אותו שקר בדיוק – אותו שקר שנשיאת בית הדין הבינלאומי בהאג הרגע הפריכה בראיון ל-BBC. היא חוזרת על עלילת הדם כאילו מדובר בעובדה מוגמרת, מבלי לבדוק את העובדות.

השורה התחתונה

הסיפור הזה ממחיש בדיוק למה ההסברה שלנו חייבת להתחיל קודם כל בבית, בשפה העברית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להניח ש"כולנו משוכנעים" או ש"כולנו יודעים את האמת". כששקר חוזר על עצמו מספיק פעמים בתקשורת העולמית, הוא מתחיל לחלחל גם לתוך החברה הישראלית. הוא מטפטף למוחות של צעירים, של סטודנטים, של אנשים שאמורים להיות חוד החנית האינטלקטואלי שלנו.

לפני שאנחנו יוצאים להסביר את צדקת דרכנו לעולם באנגלית, אנחנו חייבים לוודא שהעורף שלנו חזק, מודע ובעיקר – יודע את העובדות לאשורן. אנחנו חייבים להכיר את השקרים שמפיצים עלינו, ולדעת איך לפרק אותם, שלב אחרי שלב. כי אם אנחנו לא נדע להגן על האמת שלנו כאן בבית, איך נוכל לדרוש מהעולם להקשיב לנו?

אז בפעם הבאה שמישהו זורק לאוויר את המילים "בית הדין בהאג" או "רצח עם", תזכרו את הראיון הזה ב-BBC. תזכרו את העובדות. ואל תפחדו ליישר את ההדורים, גם מול ישראלים אחרים.