אתר מאובטח. חיבור מוצפן. לא נבקש סיסמה או פרטי אשראי בהודעה. דיווח אבטחה

אריאל אורבוך

מלחמת התודעה: איך ויקיפדיה והאקדמיה משכתבות את ההיסטוריה?

אנחנו חיים בעידן של סילוף מידע חסר תקדים. איך הפכה ויקיפדיה לזירת קרב, ולמה אפילו באקדמיה הישראלית משנים מושגים היסטוריים כדי לשרת את הנרטיב הפלסטיני?

עודכן: 4 דק׳ קריאה4:42 סרטון

אנחנו נמצאים היום בעידן חסר תקדים בכל מה שקשור לסילוף המידע והאינפורמציה לגבי העם היהודי והמורשת היהודית לאורך כל הדורות. זה לא קורה במקרה. ישנם אנשים שכל היום עסוקים, עוסקים, וגם ממומנים היטב – אך ורק במטרה אחת: סילוף מידע ועיצוב מחדש של התודעה העולמית.

אחת הזירות הכי בעייתיות והכי משמעותיות שלנו כיום היא הזירה ההסברתית בפלטפורמות השונות ברשת. והדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ויקיפדיה.

האשליה של ויקיפדיה: מאנציקלופדיה לזירת קרב

במשך שנים רבות, כולנו הסתמכנו על ויקיפדיה. התייחסנו אליה כאל אתר אובייקטיבי, מעין אנציקלופדיה מודרנית וניטרלית שנועדה פשוט לתת מידע. כל החיים למדנו והתרגלנו שזהו מקור אובייקטיבי, ולכן קשה מאוד לעשות את ה"סוויץ'" במוח ולהבין שכבר מזמן, מזמן, זה לא המצב. ויקיפדיה היא כבר לא אתר אובייקטיבי – היא זירה נוספת שבה מדינת ישראל צריכה להילחם.

אמנם, ברמה המדינית אני לא רואה שאנחנו עושים מספיק כדי להתמודד עם זה, אבל לשמחתי יש הרבה מאוד יוזמות פרטיות וארגונים שכן מנסים להילחם בסילוף הזה. וחשוב להבין למה הסילוף הזה הוא כל כך קריטי ואיך השיטה עובדת.

בוויקיפדיה, לא כל אדם יכול לשנות כל ערך בכל רגע נתון. ישנם עורכים שמקבלים עם הזמן ותק, סמכויות והרשאות שמאפשרות להם לשנות ערכים. ברגע שעורך כזה מכניס שינוי מגמתי לערך מסוים, קורה תהליך מסוכן: אתרים אחרים, כתבות ומאמרים ברחבי הרשת מסתמכים על ויקיפדיה כמקור מידע. הם מצטטים את המידע המסולף, מה שנותן לו נופך פורמלי ורשמי. ואז? עורכי ויקיפדיה משתמשים באותן כתבות ומאמרים כ"רפרנס" (מקור) כדי להצדיק את מה שכתוב בערך.

כך הסילוף מזין את עצמו בצורה מעגלית. השקר הופך לאמת מגובה במקורות, וחוזר חלילה.

פער השפות: ציונות בעברית מול "זיוניזם" באנגלית

כדי להבין עד כמה התופעה הזו עמוקה, אתם מוזמנים להיכנס כמעט לכל ערך באנגלית שקשור לישראל, ותראו שהוא הרבה פעמים יהיה שונה לחלוטין מהערך הדומה לו בעברית.

קחו לדוגמה את המושג "ציונות". אם תחפשו את הערך בעברית, לא תקבלו את אותה התוצאה כמו שתקבלו אם תחפשו "Zionism" באנגלית. אם תרשמו את המילה באנגלית, אתם תראו שם מילים כמו "כובשים" ו"קולוניאליסטים" מופיעות לפחות 170 פעם.

אני רוצה שתשימו לב לסילוף המטורף הזה. דוגמה נוספת אפשר לראות כשמחפשים את מקור השם של מקומות. אם תיכנסו למשל לערך על רמלה (או רמאללה, כפי שלעיתים משתקף בחיפושים), תמצאו ניסיונות לטשטש את המקור העברי "בית אל" או "בית אלה". הסילופים האלה נעשים לפעמים "בקטנה", הם לא תמיד משהו מאוד בולט שצורם לעין במבט ראשון, אבל הם מחלחלים ומשנים את התודעה.

הסילוף מגיע לאקדמיה הישראלית

אבל הבעיה לא נעצרת בוויקיפדיה ובשפות זרות. היא נמצאת ממש כאן, אצלנו בבית.

אני נמצא עכשיו בקורס אקדמי שעוסק במזרח התיכון. אני לא אחשוף את שם הספר או האוניברסיטה יותר מדי בשלב זה כדי לא להסתבך בתביעות, אבל אולי בהמשך אשתף יותר פרטים. מה שחשוב לי שתדעו הוא איך זה עובד בפועל בתוך ספרי הלימוד שלנו.

בספר הקורס, הסופר מביא ציטוט של היסטוריונית ערבייה שמתארת את המצב של התנועה הלאומית לפני שנת 1948. כשאנחנו קוראים את הציטוט המקורי שלה, אנחנו רואים שהיא קוראת לאוכלוסייה "הערבים בפלסטין". היא ממש כותבת: "הערבים מעולם לא היו כה חלשים".

אבל מה עושה הסופר של ספר הלימוד? כשהוא מנתח את הדברים וכותב את הטקסט שמסביב לציטוט, הוא משנה את הטרמינולוגיה כדי להתאים אותה לנרטיב הפלסטיני. הוא כותב על "האסון שפקד את הפלסטינים". כלומר, למרות שבמקור ההיסטורי היא לא קוראת להם "פלסטינים" אלא "ערבים", הסופר שמלמד אותנו היסטוריה על השנים 1945-1948, קורא להם "פלסטינים".

"אגודת הגברות הערביות" שהפכה ל"פלסטיניות"

הנה עוד דוגמה מאותו פרק, שעוסק בהתפתחות התנועה הערבית (או כפי שהם קוראים לה היום - התנועה הפלסטינית) לפני קום המדינה. הפרק עוסק, בין היתר, בארגוני הנשים.

הספר מתאר שכמו שהיו ארגוני פועלים, כך היו גם "ארגוני הנשים הפלסטיניות". אבל בואו נקרא קצת לעומק בתוך הספר על אותם ארגונים. הטקסט עצמו מציין שנוסדו שני ארגונים מתחרים: הראשון היה "התאחדות הנשים הערביות". השנייה הייתה "אגודת הגברות הערביות".

ואז, מיד בהמשך, נכתב שהן "עסקו בשיפור מעמד האישה הפלסטינית".

אתם מבינים מה קורה כאן? מה אני רוצה לומר לכם על ידי הדבר הזה? הנשים האלו, בזמן אמת, לא קראו לעצמן "אגודת הנשים הפלסטיניות" או "אגודת הגברות הפלסטיניות". הן קראו לעצמן ערביות. כולם קראו לעצמם ערבים. אולי בתוך פלסטין, אבל ערבים.

ובכל זאת, כאן באקדמיה הישראלית, אצלנו בבית, מזינים את הסטודנטים בנרטיב שהפלסטינים הם עם קדום, פשוט על ידי החלפה רטרואקטיבית של המילה "ערבים" במילה "פלסטינים".

השורה התחתונה

אנחנו נמצאים במערכה על ההיסטוריה שלנו. כשוויקיפדיה משנה ערכים באנגלית ומקבעת אותם כעובדות, וכשהאקדמיה הישראלית משכתבת את ההיסטוריה של ערביי ארץ ישראל כדי לייצר נרטיב של "עם פלסטיני קדום", אנחנו מאבדים את האמת. זה מתחיל בשינויים קטנים של עורכים, ממשיך בספרי לימוד, ומסתיים בעיצוב תודעה ומציאות של דורות שלמים.

מה אתם חושבים על הבעיה הזו? ואיך לדעתכם אנחנו יכולים לפתור אותה? שתפו אותי.

שאלות ותשובות

שאלה: איך ויקיפדיה משמשת ככלי להפצת סילופים נגד ישראל?

עורכים בעלי אג'נדה משנים ערכים, ולאחר מכן אתרים וכתבות מצטטים את ויקיפדיה. ויקיפדיה, בתורה, משתמשת באותן כתבות כמקורות (רפרנס) כדי להצדיק את השינוי, וכך נוצר מעגל סגור שמזין את השקר ונותן לו תוקף רשמי.

שאלה: מה ההבדל בין הערך "ציונות" בעברית לאנגלית בוויקיפדיה?

בעוד שבעברית הערך מתאר את התנועה הלאומית היהודית, בערך באנגלית (Zionism) מופיעות מילים כמו "כובשים" ו"קולוניאליסטים" עשרות רבות של פעמים (לפחות 170 פעם בגרסאות מסוימות), מה שמעיד על הטיה חמורה.

שאלה: איך האקדמיה הישראלית תורמת לנרטיב הפלסטיני לפי המאמר?

בספרי לימוד מסוימים באקדמיה, מחברים משנים רטרואקטיבית את הטרמינולוגיה ההיסטורית. לדוגמה, ארגונים שקראו לעצמם לפני 1948 "אגודת הנשים הערביות", מוצגים בטקסט האקדמי כ"ארגוני נשים פלסטיניות", כדי לייצר מצג שווא של עם קדום.

עוד בנושא

מנסור עבאס והמדינה היהודית: האם באמת אפשר לסמוך עליו?
הסברה התקפיתאיסלם

מנסור עבאס והמדינה היהודית: האם באמת אפשר לסמוך עליו?

הרשתות החברתיות סוערות בעקבות חשיפתו של מנסור עבאס כי "נאלץ לקבל" את ישראל כמדינה יהודית רק כדי לרוץ לכנסת. אריאל אורבוך, שהתריע על כך מזמן, מנתח את המשמעויות ושואל - האם מקומם בממשלה?

4 דק׳ קריאה
עמותת 'חרב גדעון'

עמותת 'חרב גדעון'

הסברה התקפית למען עם ישראל

עמותת 'חרב גדעון' פועלת בחזית ההסברה — הכשרת דוברים, יצירת תוכן וכלים למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה, בארץ ובעולם. הצטרפו אל הפעילות ותנו לקול שלנו להישמע חזק וברור.

לאתר עמותת 'חרב גדעון' ←